גזר דין בתיק ת"פ 11372-11-10

הנאשם, יליד 1981, הודה והורשע בתיק שבפני בשתי עבירות של החזקת סם לשימוש עצמי ובעבירה של החזקת סכין שבוצעו בשנת 2009. בנוסף הודה הנאשם וצירף שלושה תיקים נוספים בהם הורשע בהחזקת סם לצריכה עצמית - ת"פ 469/10, ת"פ 48902-08-10 ות"פ 30992-02-11. הנאשם צירף תיק נוסף שהוגש לאחרונה ובגינו אף נעצר, ת"פ 25191-10-11 בו הודה והורשע בעבירות של החזקת סכין, איומים, ניסיון תקיפה ותקיפה. מדובר באירוע בו ניסה הנאשם לתקוף את אביו באמצעות סכין שלהבה באורך 20 ס"מ, וכשהדבר נמנע ממנו ניסה לתקוף את האב באמצעות שברי זכוכית. בנוסף תקף ואיים על אנשים שנכחו במקום וניסו למנוע ממנו לפגוע באביו. 

הצדדים הסכימו על כך שיוזמן תסקיר, אך לא הגיעו להסכמה כלשהי לעניין העונש.

שירות המבחן הגיש שני תסקירים לגבי הנאשם. בתסקיר הראשון תוארו קשיים נפשיים של הנאשם שבגינם אף אושפז בעבר. הובע חשש מפני התנהגות אלימה של הנאשם כאשר אינו נוטל את הטיפול התרופתי הנדרש. עוד צויין בתסקיר כי הנאשם עבר ניסיונות גמילה אך ללא הצלחה. שירות המבחן הפנה את הנאשם לבדיקה פסיכיאטרית.

התסקיר השני הוגש לאחר שהתקבלה חוות דעת פסיכיאטרית ובה המלצה לצו לטיפול מרפאתי. בחוות הדעת הוגדר הנאשם כבעל התנהגות אנטי סוציאלית במשך שנים, עם גלישות פסיכוטיות ואלימות. הוא הוגדר כסובל מתחלואה כפולה, מחלת נפש ושימוש בסמים. בתסקיר צויין כי הנאשם היה בעבר במצבים פסיכוטיים עקב שימוש בסמים וכי הפסיק את הטיפול התרופתי על דעת עצמו. בנסיבות אלו נמנע שירות המבחן מהמלצה.

לחובת הנאשם רישום פלילי הכולל שתי הרשעות קודמות, בעבירות של חבלה ופציעה ובאיומים. בנוסף לחובתו מאסר על תנאי בר הפעלה למשך חודשיים.

ב"כ המאשימה ביקש להטיל על הנאשם מאסר בפועל ארוך ומרתיע, להפעיל את המאסר ולהטיל עליו מאסר על תנאי נוסף. ב"כ הנאשם ביקש להסתפק בתקופת המאסר שריצה הנאשם, ולהפעיל את התנאי העומד נגדו במצטבר לתקופה זו. הסניגור טען כי משפחתו של הנאשם מבקשת לשקמו והם פנו לפסיכיאטר מומחה שהביע את הסכמתו לטפל בנאשם. הוא הדגיש כי מי שפעל לכך הוא אביו של הנאשם, אשר מעוניין לשקם את בנו ונכון להשקיע בכך משאבים, על אף שהוא הנפגע בתיק החמור ביותר בו הורשע הנאשם. לדבריו האב אף שכר עבור הנאשם דירה מרוחקת מבית המשפחה, על מנת לאפשר לו לגור שם ולפתוח בחיים חדשים עם אשתו ובתו בת הארבע. גם אביו ואשתו של הנאשם תמכו בדברים אלו.

הנאשם הודה והורשע בחמש עבירות של החזקת סם לשימוש עצמי. חומרתן של עבירות הסמים ידועה. אולם במקרה זה נודעת להן חומרה מיוחדת, שכן מהתסקיר ומחוות הדעת הפסיכיאטרית עולה כי במצבים של שימוש בסמים הנאשם מידרדר להתנהגות אלימה ומסוכנת. יתר על כן: העבירות הנוספות בהן הורשע הנאשם, והרשעותיו הקודמות, יוצרות תמונה של אדם המתנהג באופן אלים ומהווה סכנה של ממש לסביבתו. הנאשם הורשע בתיק שבפני בעבירה של החזקת סכין. בנוסף הודה בניסיון לתקוף את אביו באמצעות סכין ולאחר מכן באמצעות שברי זכוכית. באותו אירוע הנאשם אף איים לפגוע בשברי הזכוכית באדם אחר שנכח במקום, וסטר לאדם אחר שניסה להגן על אביו. כאמור, לנאשם גם הרשעות קודמות בעבירות אלימות ואיומים, כך שמעשי האלימות עד כדי סכנה של ממש לחיי אדם אינם אירוע בודד אלא דפוס התנהגות אצל הנאשם. עובדות אלו מתיישבות עם האמור בחוות הדעת הפסיכיאטרית ובתסקיר באשר להתנהגותו האלימה של הנאשם והתפרצויות מחלת הנפש שלו. מאחר שהנאשם מסרב לקבל טיפול תרופתי ואינו מתמיד בנטילת התרופות, הרי שניתן להניח כי מצבים דומים עלולים להתרחש גם בעתיד.

ב"כ הנאשם טען כי משפחת הנאשם מעוניינת לשקמו. בתסקירים הוגשו נזכרים נסיונות קודמים לטפל בהתמכרותו של הנאשם לסמים, אשר נכשלו. כמו כן צויין כי הנאשם לא שיתף פעולה עם טיפול תרופתי. על כן לא ברור מה סיכוייו של הטיפול המוצע עתה, במיוחד כאשר הוא עולה מצידה של המשפחה, ולא מהנאשם עצמו, כך שלא ברור עד כמה הנאשם ישתף פעולה עם התהליך. בנוסף, הסניגור ציין את שמו של המומחה אך לא ברור כלל באיזו מסגרת מדובר ומה סיכויי ההצלחה שלה. אין לי ספק שכוונותיה של המשפחה, ובעיקר של אבי הנאשם, טובות ורצויות. רצונם לסייע לנאשם ולהשקיע משאבים רבים בכך אינו מובן מאליו. אולם נוכח הסכנה החמורה הנשקפת מהנאשם, כישלונם של ניסיונות קודמים לטפל בנאשם, הן בגמילה מסמים והן בטיפול תקופתי במחלת הנפש, והעדר המלצה מקצועית של שירות המבחן או של גורם מטפל מוכר אחר, נראה כי הכיוון הטיפולי אינו מהווה חלופה של ממש במקרה זה. אין מנוס מהטלת עונש שירחיק את הנאשם לתקופה של ממש ויצמצם את הסכנה הנשקפת ממנו.

לאור האמור אני דנה את הנאשם לעונשים אלו:

1.         מאסר בפועל למשך 14 חודש החל ממעצרו ביום 15.10.11.

2.         הפעלת מאסר על תנאי לחודשיים שהוטל על הנאשם בת"פ 7021/08 של בית משפט זה,  במצטבר למאסר שהוטל עליו בתיק זה.

3.         מאסר על תנאי לארבעה חודשים למשך שלוש שנים על עבירות סמים למעט החזקת סם לשימוש עצמי בלבד, וכן על כל עבירת אלימות.

ניתן היום,  ב' ניסן תשע"ב, 25 מרץ 2012, בנוכחות הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: